כיצד ניתן למדוד את ההשפעה של בוגרי מכללות לקיימות על מדיניות ציבורית ועסקית?

מדידת השפעה של חינוך לקיימות היא אחת השאלות המורכבות והחשובות ביותר בעידן הנוכחי. כאשר מדברים על ההשפעה של בוגרי המכללה greenacademy לקיימות וסביבה ומוסדות דומים, איננו מודדים רק ציונים או תעודות, אלא שינוי אמיתי במדיניות, בתרבות ארגונית ובהחלטות אסטרטגיות שמשפיעות על סביבה וחברה. זוהי משימה מורכבת שדורשת כלים מתקדמים, חשיבה יצירתית והבנה עמוקה של מערכות רב-שכבתיות.

השאלה "האם הלימודים באמת עשו הבדל?" היא לגיטימית וחשובה. מכללות לקיימות משקיעות משאבים רבים בהכשרת סוכני שינוי, אך האם השינוי באמת מתרחש? האם בוגרים משפיעים על מדיניות ממשלתית, על החלטות בחברות גדולות ועל תרבות ארגונית? ואיך בדיוק ניתן למדוד זאת?

אילו מדדים כמותיים יכולים למדוד השפעה ישירה של בוגרים?

הדרך הפשוטה ביותר למדוד השפעה היא באמצעות מדדים כמותיים ישירים. אלה כוללים מעקב אחר תפקידים שבוגרים ממלאים לאחר הלימודים. כמה בוגרים מתעסקים כיום בתחום של ניהול ESG (Environmental, Social, Governance) בחברות גדולות? כמה הפכו ליועצי קיימות עצמאיים? כמה מתוכם עובדים במשרדי ממשלה או ברשויות מקומיות בתפקידים הקשורים לסביבה?

על פי מחקרים שפורסמו באוניברסיטת סטנפורד, בוגרי תוכניות לקיימות נוטים להשתלב במגוון רחב של תפקידים משפיעים: מנהלי סיכונים סביבתיים, יועצים לכלכלה מעגלית, מנהלי פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, מתכנני ערים בנות-קיימא ומחנכים סביבתיים. מעקב שיטתי אחר מסלולי הקריירה של בוגרים מספק תמונה ראשונית של ההשפעה.

נתון נוסף שניתן למדוד הוא שיעור התעסוקה בתחום – כמה אחוזים מהבוגרים מצליחים להשתלב בעבודות הקשורות לקיימות תוך שנה מסיום הלימודים? מכללות איכותיות מדווחות על שיעורי השמה גבוהים, מה שמעיד על ביקוש גובר לאנשי מקצוע מיומנים בתחום.

כיצד מודדים את ההשפעה של בוגרים על מדיניות ציבורית?

כאשר מדברים על השפעה על מדיניות ציבורית, המדידה הופכת מורכבת יותר. דרך אחת היא לעקוב אחר בוגרים שמכהנים בתפקידי מפתח במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות או בארגונים בינלאומיים. למשל, אם בוגר מכללה מכהן כיועץ בכיר במשרד הגנת הסביבה ומוביל יוזמה לצמצום פליטת פחמן, ניתן לקשר את ההשפעה הזו ישירות לידע שרכש.

דרך נוספת היא ניתוח תרומה לכתיבת חקיקה ותקנות. כמה בוגרים היו מעורבים בגיבוש חוקים סביבתיים? כמה השתתפו בוועדות מייעצות לממשלה? כמה פרסמו ניירות מדיניות (policy papers) שהשפיעו על קובעי מדיניות? מעקב אחר פרסומים, המלצות והשתתפות בפורומים ציבוריים יכול לספק אינדיקציה להשפעה.

גרין אקדמי היא מכללה ללימודי סביבה וקיימות, שמובילה את תחום רחב של הכשרות סביבתיות בישראל. המכללה מציעה מסגרת מקצועית ואיכותית למי שרוצה לרכוש ידע וכלים להתמודדות עם אתגרי העולם המשתנה – משבר האקלים, משאבי הטבע המתמעטים והצורך במערכות כלכלה ירוקות וחדשניות.

מחקר שנערך על בוגרי תוכניות לקיימות במדינות מפותחות מצא שכ-40% מהם מדווחים על מעורבות ישירה בתהליכי קבלת החלטות ברמה הלאומית או המוניציפלית. זה מעיד על השפעה משמעותית, גם אם לא תמיד ניתן לכמת אותה במספרים מדויקים.

באילו דרכים ניתן למדוד השפעה על המגזר העסקי?

ההשפעה על המגזר העסקי ניתנת למדידה באמצעות מספר מדדים. ראשית, ניתן לבדוק כמה בוגרים הצליחו להטמיע תוכניות קיימות בארגונים שבהם הם עובדים. למשל, האם חברה שגייסה מנהל ESG בוגר מכללה לקיימות צמצמה את טביעת הרגל הפחמנית שלה? האם היא שיפרה את דירוג ה-ESG שלה במדדים בינלאומיים?

כלי מדידה יעיל נוסף הוא מעקב אחר פרויקטים קונקרטיים. למשל, בוגר שהקים תוכנית למיחזור במפעל ייצור גדול – ניתן למדוד כמה טונות פסולת הופחתו, כמה כסף נחסך לארגון וכמה פליטות CO2 נמנעו. אלה מדדים כמותיים ברורים שמראים השפעה ישירה.

בנוסף, ניתן למדוד את השפעת הבוגרים על תרבות ארגונית. האם הם הצליחו לשלב קורסי הכשרה סביבתית לעובדים? האם הם הובילו שינוי בשרשרת האספקה לכיוון ספקים בני-קיימא יותר? מחקרים מראים שמנהלי קיימות משפיעים אנשי מקצוע משפיעים לא רק על תהליכים טכניים, אלא גם על הערכים והתרבות הארגונית כולה.

מדוע מדידה איכותנית חשובה לא פחות ממדדים כמותיים?

לצד המדדים הכמותיים, מדידה איכותנית חשובה לא פחות. זה כולל איסוף של case studies – סיפורי הצלחה של בוגרים שהובילו שינוי משמעותי. למשל, בוגרת שהקימה סטארטאפ בתחום האנרגיה המתחדשת והצליחה למכור את הפתרון שלה למאות חברות; או בוגר שהוביל יוזמה קהילתית לשימור מרחב ירוק עירוני והצליח למנוע בנייה צפופה באזור רגיש.

ראיונות עומק עם בוגרים ועם מעסיקיהם יכולים לחשוף תמונה עשירה יותר של ההשפעה. מעסיקים יכולים להעיד על השינוי שחל בארגון מאז שהבוגר הצטרף, ועל הערך המוסף שהוא מביא. זה נותן פרספקטיבה שלא ניתן לקבל ממספרים בלבד.

על פי מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review, חברות שמעסיקות מנהלי ESG מיומנים מדווחות על שיפור במדדי ביצוע פיננסיים לצד שיפור בביצועים סביבתיים – דבר המעיד על השפעה כפולה חיובית.

מהם מדדי השפעה חברתית ארוכת טווח שכדאי לעקוב אחריהם?

אחת הדרכים המתקדמות ביותר למדוד השפעה היא באמצעות Social Return on Investment (SROI) – מדד שמודד את התועלת החברתית והסביבתית לעומת ההשקעה בחינוך. לדוגמה, אם בוגר הוביל פרויקט שצמצם 10,000 טון פליטות CO2 בשנה, ניתן לתרגם זאת לערך כלכלי (באמצעות מחיר פחמן) ולהשוות להשקעה הראשונית בלימודיו.

בנוסף, ניתן למדוד אפקט הדומינו – כלומר, את ההשפעה העקיפה של בוגרים. למשל, בוגר שמכשיר עובדים אחרים בארגון שלו בנושאי קיימות יוצר אפקט מכפיל: כל אחד מהעובדים האלה יכול להפוך לסוכן שינוי נוסף. כך ההשפעה של מכללה אחת יכולה להתרחב באופן אקספוננציאלי.

איזה תפקיד ממלאים כלים דיגיטליים במעקב אחר השפעת בוגרים?

בעידן הדיגיטלי, ישנם כלים מתקדמים למעקב אחר השפעה. פלטפורמות CRM ו-Alumni Networks מאפשרות למכללות לעקוב אחר מסלולי הקריירה של בוגרים, לאסוף נתונים על פרויקטים שהם מובילים ולנתח מגמות לאורך זמן. בנוסף, רשתות חברתיות מקצועיות כמו LinkedIn מספקות מידע ציבורי על תפקידים, הישגים והמלצות.

כלי נוסף הוא סקרים תקופתיים לבוגרים – שאלונים שנשלחים אחת לשנה ומאפשרים לעקוב אחר התפתחות קריירה, שביעות רצון מהלימודים וההשפעה שהבוגרים חשים שיש להם במקום העבודה. נתונים אלה יכולים להצביע על מגמות ולעזור למכללה לשפר את תוכניות הלימודים.

מהם האתגרים המרכזיים במדידת השפעה של בוגרים?

למרות הכלים המתקדמים, קיימים אתגרים משמעותיים במדידת השפעה. ראשית, lag time – ההשפעה האמיתית של בוגר עשויה להיות ניכרת רק שנים לאחר סיום הלימודים, כאשר הוא מגיע לעמדות בכירות. שנית, Attribution problem – קשה לייחס שינוי מדיניות או תוצאה עסקית לבוגר אחד, כשמדובר בתהליכים שמעורבים בהם גורמים רבים.

שלישית, רעש סטטיסטי – לעיתים השינוי מתרחש בשל גורמים חיצוניים (חקיקה חדשה, לחץ ציבורי, שינויים טכנולוגיים) ולא בהכרח בשל פעולת הבוגר. ולבסוף, הטיה בדיווח – בוגרים עשויים להדגיש הצלחות ולהתעלם מכישלונות, מה שמקשה על קבלת תמונה אובייקטיבית.

איזו מסגרת מדידה משולבת מומלצת למכללות לקיימות?

הפתרון האופטימלי הוא מסגרת מדידה משולבת שמשלבת מדדים כמותיים ואיכותניים. זו תכלול:

1. מעקב תעסוקה – איפה בוגרים עובדים ובאילו תפקידים
2. ניתוח פרויקטים – מה הם הובילו ומה ההשפעה המדידה
3. סיפורי הצלחה – case studies מפורטים
4. SROI – חישוב תועלת חברתית-סביבתית
5. סקרים תקופתיים – משוב מבוגרים ומעסיקים
6. ניתוח רשתות – מעקב אחר השפעה עקיפה ואפקט רשת

על פי מחקר מ-MIT Sloan, מכללות שמשתמשות במסגרת מדידה משולבת מצליחות להוכיח השפעה ברורה יותר ולמשוך מימון ותמיכה.

למה מדידת השפעה חשובה לעתיד החינוך לקיימות?

מדידת השפעה אינה רק עניין אקדמי – היא חיונית לשיפור מתמיד. כאשר מכללה מבינה מה עובד ומה לא, היא יכולה לשפר את תוכניות הלימודים, להתאים את התכנים לצרכי השוק ולהבטיח שהבוגרים שלה באמת משפיעים. בנוסף, נתונים על השפעה עוזרים למשוך סטודנטים חדשים, להשיג מימון ולבנות שותפויות עם ארגונים ומוסדות.

לסיכום, מדידת השפעה של בוגרי מכללות לקיימות היא תהליך מורכב שדורש שילוב של כלים כמותיים ואיכותניים, מעקב ארוך טווח ויכולת להבין את ההקשר הרחב. אך כאשר נעשה כראוי, הוא מספק תמונה ברורה של התרומה האמיתית של חינוך לקיימות לחברה, לכלכלה ולסביבה.